מה ההבדל בין לחיות חיים ליהנות מהם? האם אתה יכול לתת דוגמא לחיים אמיתיים?


תשובה 1:

ההבדל בין לחיות חיים ליהנות מהם תלוי בדבר קטן שנקרא הכלה. זה לא פשע לחלום בגדול. אבל זה בטח לא בסדר אם אינך מרוצה ממה שיש לך.

תן לי לתת לך דוגמא קטנה מחיי.

תמיד חשבתי שאהפוך לזמרת וסופרת. וכעסתי על השגת משהו בז'אנר ההוא. עבדתי קשה. קשה יותר. הכי קשה. הייתי כותב בלילה ושר במהלך היום. לקחתי כמה שיעורי מוזיקה וכתבתי רומן שלם. הייתי נואשת להיות מפורסמת. זה היה המפתח שלי לאושר: תהילה.

הגשתי לפי רומן למו"לים והתחלתי להקליט קלטות הדגמה כדי לפרסם ביוטיוב ולשלוח למי שמעוניין. קיבלתי סעיפים. אנשים אמרו שאני אלך למקומות. הייתי בטוח שאספתי את רף המפתח שלי לאושר, כל שנייה. ואז סוף סוף הכל התנפץ.

מציאותי של העולם הראתה לי את המראה.

אף אחד לא השיב לקלטות ההדגמה שלי והודעות דחייה מאת בעלי אתרים החלו להיערם. התחלתי לפקפק בעצמי. החוזקות שלי. הדרך שלי להתקרב אפילו אל תחושת העניינים. הפסקתי לפגוש אנשים. הפסיק לצאת עם חברים. הפסקתי ללמוד, רק כדי למקד את הכל לתהילה.

אבל זה היה לשווא.

החברים שלי התחילו להתעלם ממני. התוצאות שלי התרופפו. אף חברה לא שכרה אותי במיקומי המכללה שלי. התנתקתי מהכול.

המרדף שלי אחר האושר הרחיק את חיי.

ואז יום אחד, אמא שלי שאלה אותי, מה הסיבה שמאחורי המחשבה שלי וחיכיתי לחינם לפני ששפכתי את הכל מולה. היא שאלה אותי דבר אחד, 'כמה זמן אתה תחיה?'

השאלה הייתה מוזרה אך לא הרגש. היא הסבירה לי שאני ממהרת להשתגע להשיג ענק בזמן קטן. היא הסבירה איך הדברים לא זהים לכולם. לא נורא לדרוש תהילה בחיים. אבל התנאי הנדרש הוא לנהל חיים ראשונים.

דבריה עשו פלאים. התחלתי לצמצם את היעדים שלי להישגים קטנים. וזה לא כלל רק את השירה והכתיבה שלי. החלטתי לקבל עבודה ראשונה יחד עם שיפור ציוני. הפסקתי להתמקד בכתיבה ובשירה לזמן מה.

בסוף ההנדסה שלי הייתי מצביע על שמונה והיו לי שלוש הצעות עבודה. התחברתי לחברים שלי והתחלתי ליהנות. בנוסף, בסופי שבוע התחלתי לכתוב סיפורים קצרים וכתיבת תוכן לאתרים קטנים וכמה חברות.

עד מהרה העניינים התחילו לצעוד וארבע הסיפורים שלי פרסמו על ידי ארבעה מפרסמים. השירה שלי זיכתה אותי בכמה מופעי במה קטנים בדלהי. כתיבת התוכן שלי הרוויחה לי כמה אלפי דולרים. לבסוף, יום אחד, מו"ל הציע לי חוזה לספרי.

אין מילים לבטא את המצב הזה. רגע ההישג הזה עדיין טרי בלבי.

אחרי זה, זה ההווה. הצטרפתי לחברה אחת ואני מרוויח 50k הגון בחודש. אני עדיין כותב תוכן לאתר ומתרגל את השירה שלי. הספר שלי נמצא בצינור ההוצאה לאור ואני עובד על עריכתו בו זמנית.

אבל עכשיו, אני יוצא לבלות עם חברים. וכשאף אחד לא נמצא בסביבה, הזמינו פיצה ושתייה מתי שבא לי, הירגעו על הספה שלי לצפות בסרט במחשב הנייד שלי ולהשמין.

כן, השגתי מעט. אבל לא איבדתי את חיי ומוחי. אני שמח. הסתפקתי בהישגים קטנים יותר אבל לא הפסקתי לחלום בגדול.

יום אחד אשיג עוד יותר. ובמהלך אותו יום, ההצלחה תראה חיוך על פני ולא עיגולים כהים מתחת לעיניי.